תביעה ייצוגית – מה המשמעות? ומה כדאי לדעת?

כאשר נגרם לאדם עוול, יש באפשרותו לפנות לערכאה משפטית על מנת לזכות בסעד של פיצוי או בסעדים אחרים. מדובר בפנייה להליך משפטי אזרחי, שהוא כשלעצמו דורש משאבים, כמו אגרת פתיחת תיק והוצאות על ניהול התיק. 

אך מה קורה כאשר הטיפול בתיק יקר יותר מהפיצוי הנדרש או מהסעד הרצוי? קיימת אפשרות לתביעה ייצוגית של אדם בשם קבוצה ואז הנזק המזערי של כל אחד מהיחידים בקבוצה מצטבר לנזק משמעותי (לדוגמא – כאשר עסק מסחרי מנסה "לעקוץ" את הרוכשים בסכום פעוט של 5 אגורות, הרי שלאדם אחד לא ישתלם לתבוע, אך אם מדובר בקבוצה של מאות אלפי אנשים – בוודאי שכן). בהתאם, תביעות אלו יופנו אל חברות מסחריות גדולות.

במאמר זה נסקור: מהי תביעה ייצוגית, באילו נושאים יהיה ניתן להגיש תביעה ייצוגית ומהם דרכי הפיצוי והתמריץ העומדים מאחוריה. כל זאת, נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים. כמו כן, נבקש להבהיר כי אין לראות את המאמר כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין. 

מהי תביעה ייצוגית:

תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית, זוהי תביעה המוגשת בהליך אזרחי, כאשר אדם פונה בעקבות נזק שנגרם לו, בשם קבוצה. מדובר בנזק קל, שלכאורה, אם היה עומד לבדו, לא היה טעם בהגשת התביעה, גם לא בהליך משפטי לתביעות קטנות. במרבית המקרים יוגשו תביעות ייצוגית בנושאי צרכנות ובנקאות. דוגמא לכך היא חברות גדולות שבוחרות ביום בהיר אחד להקטין אריזות, מבלי ליידע את הצרכן. הנזק של ההקטנה אומנם מזערי לכל לקוח, אך ביחד, כמגוון לקוחות, יהיה ניתן לקבל פיצוי על כך (זאת במידה ובית המשפט יפסוק כי אכן יש עילה לתביעה ומגיע סעד בנושא). 

החוק שמסדיר את כל נושאי התביעות הייצוגיות, הוא חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן : "חוק תובענות ייצוגיות". 

את התובענה הייצוגית מגישים לבית משפט, כפי שהייתה מוגשת כל תביעה אחרת. אך במקרה זה, יש צורך באישור התובענה ולכן, תחילה יש להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית. על מנת לקבל אישור זה, יש לעמוד במספר תנאים והם: לתובע יש עילה אישית בהגשת התביעה, בירור סיכויי התביעה, התביעה היא לטובת קבוצה של אנשים, מהות התובע (כוונותיו והגשת התביעה בתום לב ולא ממניעים של פגיעה בארגון הנתבע או רצון להד תקשורתי) ובקשת סעד אחידה לכלל הקבוצה. כמו כן, יש לבחון האם הוגשה תביעה דומה או שאולי מתבררת תביעה דומה. לשם כך קיים "פנקס" של תובענות ייצוגיות. 

באילו נושאים ניתן להגיש תביעה אזרחית: 

חוק תובענות ייצוגיות מגדיר באילו מקרים יהיה ניתן להגיש תביעה ייצוגית וזאת בשונה מבעבר. לפני שנחקק החוק, דנו בפסיקה אלו מקרים מאפשרים תביעה ייצוגית. כיום, אלו הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בהתאם לחוק: צרכנות, בנקאות וביטוח, הגבלים עסקיים וניירות ערך, איכות הסביבה ומפגעים סביבתיים, דיני עבודה (במקרים ספציפיים שמתוארים בחוק) ועוד.  

דרך הפיצוי והתמריץ למגיש התביעה ובא כוחו: 

לרוב, יהיה מדובר בסעד כספי כפיצוי. מי שזוכה מהפיצוי היא הקבוצה: ככל שמדובר בקבוצה גדולה יותר, ייתכן שהפיצוי יהיה כלפי החברה כולה. לדוגמא חברה ישראלית של מוצרי חלב שנתבעה בתובענה ייצוגית והפסידה בתביעה, הורידה את מחיר מוצריה כפיצוי על העוולה, וזאת בשל הקושי למצוא את כלל הנפגעים. לתובע הייצוגי יינתן פיצויי מיוחד על הזמן והמשאבים שהושקעו על ידו בהגשת התביעה. כך גם לעורך הדין המייצג, אשר יזכה לחלק יחסי  מהפיצוי שייפסק (לרוב, מדובר בסכומים גבוהים). כל אלה – על מנת שיהיה תמריץ להגשת התביעות הללו, הן על ידי עורכי דין מייצגים והן על ידי תובעים. 

סיכום: 

על מנת להגיש תביעה ייצוגית, יש להתייעץ עם עורך דין, אשר יבחן האם מדובר בעילה המצדיקה את הגשתה בצורה של תביעה ייצוגית או לא. כמו כן, הוא יבחן האם יהיה ניתן לאשרה כתביעה ייצוגית בהתאם לקריטריונים ועל פי האמור בחוק לתובענות ייצוגיות. עורך דין גם יוכל לסייע בהליך המשפטי עצמו, אשר כולל משא ומתן עם הנתבעת, שלרוב, במידה וקיימת עילה, תמהר להציע הסכם פשרה וזאת על מנת שלא יינתן פסק דין בעניינה (כדי לא להכתים את מוניטין החברה – בעיקר בתביעות צרכנות). במקרה כזה, בית המשפט יתערב בעניין הפשרה ויוודא כי ההסכם מטיב עם הקבוצה ולא דווקא עם התובע ועורך דינו. 

משפט מנהלי – מה המשמעות?

במשפט, ישנם תחומי עיסוק רבים: ישנו המשפט הפלילי, שעוסק במעשים שהחברה קובעת ומגדירה כי הם פסולים. זהו תחום התמחות אחד, שגם כולל בתוכו את תחום דיני התעבורה. ישנו גם התחום האזרחי, שמגדיר מספר נושאים, כגון דיני הנזיקין, דיני העבודה, דיני החוזים. ישנו גם תחום דיני המשפחה, שעוסק בכל דבר הנוגע ליחסים בין בני משפחה, לרבות בני זוג, כמובן. קיים תחום משפטי נוסף, שהוא המשפט המנהלי. למעשה, המשפט המנהלי עוסק בכל מה שקשור ליחסים שבין אדם לרשות הציבורית, בין אם זו המדינה, רשות ממשלתית מסוימת, רשות מקומית ולעיתים גם בעלי תפקידים ברשויות ציבוריות. 

מכאן, במאמר זה, נסקור לכן\ם, הקוראות והקוראים, את תחום המשפט המנהלי, ואת כל זאת נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם. 

המשפט המנהלי – להלכה ולמעשה:

כאמור, המשפט המנהלי עוסק בכל מה שקשור ליחסים שבין אדם לרשות הציבורית. כאשר הרשות הציבורית מסרבת להנפיק רישיון עסק לאדם מסוים, הרי שאז מדובר במחלוקת מנהלית. כאשר הרשות מסרבת להאריך אשרת שהייה לתייר בישראל או לאדם המבקש להתאזרח, הרי שהמחלוקת בין הניצים, היא מחלוקת ציבורית. כאשר הרשות הציבורית מחליטה להפקיע אדמה, הרי שהסכסוך הוא סכסוך מנהלי בין הרשות לאדם שנפגע, כלומר הפרט. כאשר הרשות גובה כספים מעל לנדרש, והפרט מבקש לעתור לצורך הפסקת הגבייה, הרי שאז, הסכסוך הוא אולי כספי, אך עדיין מדובר  בסכסוך מנהלי. כאשר הרשות הציבורית, מתנה תנאים לקיום הפגנה, הרי שהמחלוקת היא מחלוקת מנהלית–חוקתית. 

אם נסכם עד כה: המשפט המנהלי עוסק בכל מה שקשור למחלוקות בין הרשות הציבורית לאדם הפרטי.

עקרונות במשפט מנהלי:

למשפט המנהלי ישנם מספר עקרונות יסוד. הבה נמנה אותם:

החובה לפעול בסמכות: עיקרון היסוד המנהלי הוא שהרשות הציבורית מוסמכת לעשות רק מה שהחוק מתיר לה לעשות. בשפה משפטית, הדבר מכונה: "עיקרון חוקיות המנהל". כלומר, הרשות הציבורית לא יכולה לפעול או לעשות מעשה, אם החוק לא מאפשר לה במפורש או במשתמע לבצע אותו. זאת, להבדיל מאדם פרטי, שעליו חל עיקרון החוקיות, דהיינו – אדם פרטי רשאי לעשות כל דבר, אלא אם הוא מנוגד לחוק. הרשות הציבורית, יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר לה במפורש. 

החובה לנהוג בתום לב: עיקרון יסוד במשפט המנהלי הוא כי הרשות הציבורית צריכה לנהוג בהגינות ובתום לב. אל לה לערב שיקולים זרים ואל לה לפעול בקשיחות כלפי הפרט. כאשר הרשות לא נוהגת בתום לב, הרי שקמה עילה לפסול את החלטותיה. כמו כן, הרשות הציבורית, כחלק מחובת תום הלב, צריכה לפעול בצורה נטולת אינטרסים. כלומר, אם לפקיד ברשות יש אינטרס זר או ניגוד עניינים, הרי שאז קמה עילה לפסול את החלטת הרשות הציבורית. 

זכות הטיעון: עיקרון על בתחום המשפט המנהלי הינו שלכל פרט שעתיד להיפגע מהחלטת הרשות, שמורה זכות הטיעון. כלומר, כל אזרח שהחלטת הרשות יכולה לפגוע בו או באורח חייו או בכספו או בזכות השמורה לו, רשאי להעלות את טענותיו בפני הרשות הציבורית. כאשר הרשות הציבורית לא מקיימת את זכות הטיעון, הרי שזו עילה לפסילת החלטת הרשות. 

החובה לקיים את הפרוצדורה הנדרשת בחוק: עיקרון יסוד נוסף במשפט המנהלי, הוא עיקרון הפרוצדורה. כלומר, כאשר הרשות הציבורית פועלת, עליה לפעול בהתאם לסדרי הדין והפרוצדורה הקבועים בחוקים הרלוונטיים להחלטתה. הרשות לא יכולה לעקוף פרוצדורה או סדר דין, אלא שעליה לפעול בהתאם לפרוצדורה, אפילו אם הדבר לעיתים מהווה מפגע "בירוקרטי". כאשר הרשות לא פועלת בצורה הזו, הרי שקמה עילה לפסול את החלטתה. 

החובה לנהוג בסבירות: עוד עיקרון יסוד במשפט המנהלי, הוא עיקרון של סבירות. החלטה של רשות ציבורית צריכה להיות סבירה, לא נוקשה ולא קשיחה מידי, בבחינת "אין הציבור יכול לעמוד בה". מצד אחד, קשה מאוד להגדיר מהי סבירות, מצד שני – בית המשפט בד"כ יימנע מלקבוע כי החלטה של רשות ציבורית, אינה סבירה. כדי לבטל החלטה של רשות בגלל חוסר סבירות, יש צורך בנסיבות מאוד קיצוניות. 

החובה שלא לשאת פנים: עיקרון נוסף וחשוב במשפט המנהלי, הוא האיסור לנהוג במשוא פנים. הרשות הציבורית לא יכולה לפעול בצורה אחת כלפי פרט אחד, ובצורה אחרת כלפי פרט אחר. במקרים כאלו נוצרת אפליה, וזו עילה לפסול החלטה של רשות ציבורית. 

לסיכום:

כפי שהסברנו במאמר זה, המשפט המנהלי עוסק בכל פרט או מחלוקת שנוגעים ליחסים שבין הרשות הציבורית לבין האזרח. מחלוקות מנהליות יכולות לעסוק בסכסוכים כספיים וגם בשאלות עקרוניות שנוגעות לזכויות אדם. לכל ייעוץ או שאלה בנושא, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק במשפט מנהלי. 

עריקות בצבא

באופן טבעי, היות וצה"ל הינו גוף צבאי אשר מנוהל בצורה היררכית, אדם לא יכול לעשות כל אשר עולה על רוחו, במיוחד שלא למלא אחר פקודות וצווים הניתנים על ידי בעל תפקיד פיקודי. כפועל יוצא – צה"ל רואה בחומרה רבה עריקות חיילים, שהיא היעדרות ממקום שבו חייל מחויב להיות, למשך לתקופה ארוכה. במאמר שלפניכם/ן, נסקור: מהי מערכת המשפט הצבאית ומהי עבירת היעדרות משירות, החל מנפקדות ועד עריקות וכן נסביר על סיבות עיקריות לעריקות.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין בענייני צבא. 

מערכת המשפט הצבאית:

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"), הוא החוק המקנה את הסמכות למערכת המשפט הצבאית. מערכת זו הינה מערכת התואמת את עקרונות המשפט הכלליים בישראל, אם כי היא  ייחודית ומותאמת לצה"ל, כמערכת היררכית.

סעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי מגדיר מי האנשים אשר חל עליהם החוק והם: חייל בשירותו בצבאי (בין אם מדובר בחייל בשירות סדיר ו/או במילואים),  מי אשר בהיותו חייל עבר עבירה, מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא וכן מי שנתון למשמורת הצבא, כמו למשל – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה, מתנדבי מילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות.

בהתאמה, מערכת הדין והשפיטה הצבאית, מתחלקת לשני חלקים עיקריים: הראשון, הוא הדין המשמעתי שנערך במסגרת היחידה של החייל הרלוונטי. השני, הוא הדין הפלילי–צבאי, שבו הטיפול בחייל ש"סרח", יוצא ממסגרת היחידה ועובר לטיפולה של משטרה צבאית וממנה למערכת השפיטה הצבאית. 

עבירות היעדרות משירות - מנפקדות ועד עריקות:

עבירת היעדרות משירות מתוארת בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. עבירה זו חלה על כל חייל המנוי בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, אשר איננו מתייצב במקום ובזמן המוגדרים לו על ידי הגורם הצבאי שאליו הוא כפוף.

החוק מסווג את העבירה, על פי מדרג התואם את זמן היעדרות, כאשר עבירת העריקות מדורגת בחומרה הגבוהה ביותר. נסביר – בתחילת המדרג ישנו מונח – או במילים אחרות – עבירה, שנקראת "נפקדות קצרה" והיא אי התייצבות לשירות, לתקופה של עד 24 שעות. במקרה כזה, הטיפול בעבירה זו יעשה על ידי יחידתו של החייל ולרוב ילווה בעונש קל, אם בכלל.

לעומת זאת, "נפקדות ארוכה" הינה מעל יום ועד 21 ימים וגם אז, הטיפול יעשה על ידי היחידה וזו תלווה בעונש עשוי להגיע לכדי מאסר (אם כי לתקופות קצרות, בהתאם לסמכות הקצין השופט – 21 ימי מאסר במקרה מקסימלי). בתקופות הנפקדות, יגיע לחייל טיפול רפואי במימון הצבא, אם כי בנפקדות ארוכה תופסק תשלום משכורתו. את ימי ההיעדרות, יצטרך החייל להשלים בתום שירותו.

עריקות, היא למעשה העבירה החמורה ביותר במדרג של עבירות היעדרות משירות והיא מוגדרת מתקופה של מעל 21 ימים ועד בכלל. במקרה של ביצוע עבירת עריקות, תועבר האחריות על החייל מיחידתו אל מדור עריקים במשטרה צבאית–חוקרת. לעריק לא תשולם משכורת צבאית בגין ימי ההיעדרות ואף לא יינתן לו שירות רפואי על ידי הצבא, בעת עריקות של מעל 60 ימים. עוד נעיר, כי עבירות היעדרות משירות יכולות להתקיים גם בעת אי התייצבות לצו גיוס. מועמד לשירות ביטחון שאינו מגיע ליום גיוסו, יוגדר נפקד ובבוא היום עריק. חלים עליו סעיפים 94–92 לחוק השיפוט הצבאי.

סיבות לעריקות:

הסיבות שבגינן יחליט אדם להיעדר לתקופה ממושכת מהשירות, רבות ומגוונות. לפי צה"ל, קיימות מספר סיבות עיקריות המאופיינות עם התופעה. כאשר מדובר בעריקים אשר לא התייצבו לצו הגיוס, סיבות ההיעדרות לרוב נובעות מאי מרצון לשרת לצבא. במקרים של חיילים שכבר התגייסו, דהיינו, מבצעי עבירה של עריקות במהלך השירות, מתחלקות הסיבות כדלקמן: כאלו שאינם שבעי רצון מהשירות שלהם, קושי כלכלי וקושי אישי–נפשי. לדוגמא, חיילים אשר מוצאים עצמם בעלי חובות שלהם או של בני משפחותיהם. קושי אישי–נפשי מתבטא באי התאמת החייל למערכת, קושי לבצע את המוטל עליו ולשהות בתנאי שירות צבאיים. עריקות אינה מוצדקת מכל סיבה שהיא, אך ניתן לראות כי המניע למעשה משפיע מאוד על חומרת הענישה. 

סיכום:

ענישה בגין עבירת עריקות, הינה בעלת משקל רב, הן לשירות הצבאי והן לאחריו (לאור רישום פלילי–אזרחי, במקרים מסוימים). לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי, שיוכל לכוון את הפונה בניהול ההליך ובמקרים מסוימים אף להפחית בעונשו או בסעיפי העבירה, בהתאם לנסיבות.

סמים בצבא

שימוש והחזקת סמים במסגרת הצבאית, בין אם מדובר בשירות סדיר, מילואים או קבע, נתפס בארגון הצבאי, כחמור מאוד. העונשים הקבועים בגין עבירה זו, גבוהים משמעותית מהעונשים המוטלים במערכת האזרחית, בגין עבירה מקבילה. בשים לב לאמור, במאמר שלהלן, נסקור מהו הליך השיפוט הצבאי, מה הדין הרלוונטי לעבירות הסמים בצבא, מהי "בדיקת סמים" בצבא, מיהו עורך דין צבאי וכיצד הוא יוכל לסייע.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין צבאי.

הליך השיפוט הצבאי:

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, הינו החוק המסדיר את סמכותה של מערכת המשפט הצבאית. מערכת זו הינה מערכת משפטית עצמית, אשר מהווה חלק מצבא הגנה לישראל. אומנם, מערכת השיפוט הצבאית שואבת – בין היתר – את ערכיה ממערכת המשפטית האזרחית בישראל, אך היא אינה כפופה לה, למעט כפיפותה לפסיקת בית המשפט העליון.

הליך השיפוט הצבאי, נפתח במקרה של תלונה או מידע על עבירה פלילית–צבאית. במקרה כזה, תיפתח חקירה במשטרה צבאית חוקרת, המוכרת כמצ"ח, אשר תאסוף ראיות בעניין התלונה. במידה והחקירה העלתה חשד סביר לגבי אמיתות העבירה והחשוד, אזי יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם תתקבל החלטה, האם להגיש כתב אישום או לא. בעת שמוגש כתב אישום, ינוהל ההליך בפני בית הדין הצבאי. נעיר, כי במסגרת הליך פלילי בבית הדין הצבאי, לנאשם תהיה זכאות לייצוג על ידו או על ידי מי מטעמו (כלומר, סנגור צבאי, חייל כדוברו או עורך דין צבאי, שעליו נפרט בהמשך).

עבירת הסמים בצבא:

עבירות הסמים מבוססות על הדין הקבוע בפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג–1973 (להלן: "פקודת הסמים"). פקודת הסמים חלה על כל אזרח וכל חייל בסדיר, בקבע ובמילואים. ישנו שוני מהותי באופן הענישה באזרחות, מול מערכת השיפוט הצבאית. כככל, מדיניות הצבא בדבר ביצוע עבירת סמים, לרבות עבירה של אחזקה לשם שימוש עצמי בלבד, מחמירה מאוד ביחס לתפיסה של בתי המשפט האזרחיים.

כל חשד לעבירה על פקודת הסמים, יגרור חקירה של מצ"ח ובקיומן של ראיות לביצוע העבירה ובסופו של דבר יוגש כתב אישום. העונשים הניתנים בגין עבירות סמים בצבא, יכולים להיות כדלקמן: שלילת רישיון נהיגה צבאי ו/או אזרחי, מאסר ממושך (כאשר למאסר מעל 3 חודשים יתלווה רישום פלילי), הורדת סיווג ביטחוני ואף שינוי שיבוץ בתפקיד. 

בדיקת שימוש בסמים בצבא:

חשוב לדעת, כי בדיקות סמים נעשות בצבא בתדירות שונה, בהתאם לאופי היחידה ובהתאם לחשד העולה בקרב משטרה צבאית. בדיקת סמים, היא למעשה בדיקת שתן רגילה, שלאחר מכן יכולה לתת תשובה במסגרת בדיקת מעבדה, האם בשתן קיים רכיב המוגדר כסם. בדיקה זו תעשה רק לאחר מתן צו על ידי קצין שיפוט בכיר. בהיעדר צו, יוכל החייל לסרב לביצוע הבדיקה. אך אם וכאשר יהיה צו כדין, אזי סירוב לביצוע מהווה עבירה בפני עצמה וזאת לפי סעיף 127א לחוק שיפוט צבאי. העונש הקיים בגין עבירה זו, עומד על שנתיים מאסר בפועל. 

מיהו עורך דין צבאי וכיצד יוכל לסייע:

עורך דין צבאי הינו בוגר לימודי משפטים, בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין. בנוסף, הוא בעל אישור לייצוג והופעה בפני בתי דין צבאיים. אישור זה יינתן לעורך דין, רק לאחר קבלת סיווג ביטחוני מתאים לחשיפה למידע צה"לי ולאחר קבלת אישור במסגרת ועדה בוחנת, אשר במסגרתה חברים: שופט בית המשפט העליון, שני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין, מנכ"ל משרד המשפטים והפרקליט הצבאי הראשי. ככלל, רשימת עורכי הדין הצבאיים, מפורסמת ברשומות של המחלקה לייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית. 

מאחר וסמים בצבא נחשבים לעבירה חמורה, ישנה משמעות רבה לייצוג על ידי עורך דין צבאי, אשר בקיא בהתנהלות המערכת ובתיקים כאלו. עורך דין צבאי יוכל להתלוות לנחקר, החל משלב החקירה במצ"ח – שבו יוכל להשיא עצה ללקוח בכל הנוגע למה ניתן לומר ומה עדיף שלא לומר במסגרת החקירה, בהתאם לנסיבות. כמו כן, עורך דין צבאי יוכל להאיר ולהעיר ללקוח – החייל – בדבר השיקולים הנוגעים להסכמה או אי הסכמה למתן דגימת שתן ועוד. 

סיכום:

חומרת הענישה בגין עבירת הסמים בצבא מצריכה ייצוג נכון וזאת בשל עונשים חמורים שעשויים להיגזר על חיילים וכן בשל רישום פלילי שעשוי להיוותר לחייל, אשר משפיע לטווח הארוך. התייעצות עם עורך דין לענייני צבא תתרום לליווי הנאשם בכל שלבי ההליך וכן בהקלה משמעותית, באם ניתן, על הענישה ועל סעיפי העבירה שבגינה מואשם, זאת בעזרת הניסיון העשיר בתיקים דומים והכרת המערכת הצבאית על בוריה. 

פטור מהצבא

ככלל, גיוס במדינת ישראל לצבא הגנה לישראל הוא חובה וזאת מכוח חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–1986 (להלן: "החוק"). חוק זה חל על כל תושב ישראלי שמלאו לו 18 שנים. עם זאת, החוק מתאר באילו מקרים יינתן פטור משירות צבאי. כלומר, מקרים שבהם לא תוטל חובת שירות על אזרח מסוים. במאמר שלהלן נדון בשאלה הבאה: באילו מקרים יינתן פטור מגיוס ובאילו מקרים יחשב אי גיוס כהשתמטות.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות. אין לראותו כתחליף ליעוץ משפטי על ידי עורך דין בענייני צבא.

פטור מגיוס - באילו מקרים?

כאמור, החוק קובע מספר מקרים שבהם המדינה תעניק פטור לאזרח ישראלי אשר מלאו לו 18 שנים אך אינו יכול לשרת בצה"ל. אלו הם המקרים:

פטור מטעמי בריאות – פטור זה ניתן בהתאם להחלטת ועדה רפואית, אשר בוחנת את מסוגלותו של המועמד לשרת בשירות הביטחון. כך קובע סעיף 5 לחוק. הועדה בוחנת את יכולתו של המועמד לשרת לפי מדרג ועד אי כשירות לשרת בכלל. סיווגו של החייל נקבע לפי סרגל המכונה "פרופיל". כל סעיף ליקוי, יפגע בפרופיל המועמד ויתכן שיגביל אותו מתפקידים מסוימים. במידה ופרופיל המועמד יהיה 21, שהוא הדרג הנמוך ביותר, אזי יינתן למועמד פטור משירות ביטחון.

פטור החל מטעמי נישואים, הריון והורות – סעיף 39 לחוק הוא סעיף מגדרי, אשר פוטר נשים ברגע שהן נשואות, הרות או כאשר הן אימהות לילדים. בשונה מהן, גבר נשוי או אב, אינו מקבל פטור אך הצבא מאפשר לו לקבל תנאים המיטיבים עם הסטטוס שלו וכל זאת – בעודו חייל.

פטור מטעמי הכרה דתית – גם פטור מטעמי הכרה דתית הוא מגדרי וחל על נשים בלבד. פטור זה מצוין בסעיף 39, שלפיו פטור יינתן למועמדת אשר מטעמי הווי משפחתי דתי, לא תוכל לשרת. סעיף 40 לחוק  מגדיר ומסדיר את ההליך, אשר במסגרתו יינתן הפטור, על ידי הצהרה מול שופט או דיין בבית הדין הרבני. בתצהיר, על המועמדת לחתום על שלושה סעיפים עיקרים: סיבות דתיות המונעות את שירותה, האם היא שומרת כשרות בביתה ומחוצה לו ואם אינה נוסעת בשבת.

פטור מטעמי מצפון – פטור זה יכול להינתן על ידי וועדת מצפון. טענתם של הפונים לוועדה זו, היא שמטעמים מצפוניים, אינם יכולים לשרת בצבא, כלומר – פציפיסטים.

פטור עקב הגירה לחו"ל – מדובר בפטור אשר חל על מי שעזב את מגוריו בארץ לצמיתות ולפני גיל 16. זאת לפי סעיף בחוק, אשר מגדיר "מיועד לשירות הביטחון", כמי שהיה תושב ישראלי או אזרח בהגיעו לגיל 16.

פטור אוטומטי – נכון להיום, חוק שירות הביטחון, פוטר מגיוס חובה, אזרחי ישראל ערבים, לרבות נשים בנות העדה הדרוזית ועוד. עם זאת, כל אזרח ערבי ישראלי רשאי להתנדב לשירות צבאי ובוודאי שישנם אזרחים ערבים ישראלים (נוצרים ומוסלמים) שמקיימים את מצוות השירות הצבאי.

השתמטות מגיוס:

משתמט מגיוס לצה"ל הוא מי שהציג מצג שקרי אודות סטטוס חייו, על מנת לקבל פטור משירות. השתמטות מעין זו, מתבטאת לא אחת באמצעות – נישואים פיקטיביים, הגירה או הצהרת שווא. לכן, הצבא לא פעם מקשה את דרישותיו בוועדות השונות ואף עורך מעקבים וזאת כדי למנוע השתמטות שכזו. כמובן שישנם מקרים שקריים שאינם עולים ב"רדאר" ומכאן שניתנים פטורים כדין למועמדים שאינם עומדים בדרישות. נעיר כי גם אדם שלא יתייצב כמתוכנן לצו הגיוס שקיבל, ייחשב כמי שמשתמט משירות חובה ואז הצבא  ובפרט המשטרה הצבאית, ינהלו מעקב אחר המשתמט, כדי להביא למעצרו. 

סיכום:

ברירת המחדל החוקית היא שכל אזרח ישראל צריך להתגייס לצה"ל. החריגים לכך קבועים בחוק. לאור המצב הביטחוני התמידי, קיימת תפיסה שהשתמטות לא מוצדקת משירות צבאי, אינה ראויה.

עם זאת, ישנם טעמים שבהם אדם יכול לקבל פטור מהשירות הצבאי, כפי שהסברנו במאמר זה. אך חשוב לזכור, כי בהגיעך לגיל מועמדות לשירות הביטחון ובמידה וקיים מכשול או מגבלה הנוגעת לשירותך העתידי, חשוב להיוועץ בעו"ד לענייני צבא. האחרון יוכל לסייע בהכוונתך בתהליך מקדים גיוס ובעיקר במקרים שבהם נפתחו נגדך הליכים פליליים או משמעתיים במסגרת הדין הצבאי, בגין השתמטות מהשירות הצבאי.

עורך דין צבאי

במקביל למערכת המשפט האזרחית, צה"ל (צבא הגנה לישראל) מקיים מערכת משפט צבאית אוטונומית, כדי לענות על הצרכים המתבקשים והנדרשים, במסגרת ארגון צבאי גדול ומורכב. מערכת זו אמונה על שפיטה הן בעבירות פליליות והן בעבירות צבאיות במסגרת השירות הצבאי. בשל הצורך בהכרת מערכת השפיטה הצבאית באופן ייחודי, מי שככלל עוסק בייצוג במסגרת ההליכים המשפטיים בצבא, הוא עורך דין צבאי.

במאמר שלהלן נסביר: מי הוא עורך דין צבאי, מתי תינתן זכאות לייצוג בבתי הדין הצבאיים, מה חשיבותו של הייצוג ובאלו מקרים יוכל לסייע עורך דין צבאי.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין צבאי. 

מהו עורך דין צבאי:

עורך דין צבאי הוא עורך דין לכל דבר ועניין, המחזיק ברישיון לעריכת דין, אשר פרט להיותו עורך דין המתמחה בפלילים, מקבל את אישורה של וועדה צה"לית לייצוג חיילים במסגרת הליכים במערכת המשפט הצבאית. וועדה זו, נקראת וועדה לאישור סניגורים. מדובר בוועדה אשר פועלת מכוח סעיף 317 לחוק שיפוט צבאי התשט"ו–1955 (להלן: "חש"ץ). החש"ץ הוא החוק המסדיר את כל ההליכים המשפטיים הנוגעים למערכת המשפט הצבאית.

תכליתה של הוועדה לאישור סניגורים צבאיים, היא בעיקר במידור חשיפה לחומרים ביטחוניים. לכן, בעת בקשתו של עורך דין למתן אישור מסוג זה, תיבחן בקשתו על ידי גורמים ביטחוניים, לפני שתובא בפני הוועדה. ככלל, ניתן לפנות למחלקת הייעוץ והחקיקה של הפרקליטות הצבאית, אשר מחזיקה את רשימת עורכי הדין המאושרים לייצוג בהליך צבאי. 

זכאות לייצוג:

באופן דומה למערכת המשפט האזרחית, במסגרת הדין הצבאי, הכלל הוא כי כל חייל העומד לדין בבית דין צבאי, רשאי לייצג את עצמו או להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו. כך קובע סעיף 316 לחש"ץ. ייצוג על ידי "אדם מטעמו" (כלשון הדין), יכול להיעשות בשלוש אלטרנטיבות: 

ייצוג על ידי סניגור מהמגזר הפרטי – ככלל, זהו הייצוג המומלץ, שכן עורך דין צבאי פרטי הוא עורך דינו של החייל והוא גם נבחר על ידו בהתאם לידע והניסיון שלו. כלומר, חייל יכול (ורצוי שכך) להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי, אשר אושר על ידי הוועדה להופעה בפני בתי הדין הצבאיים. עורך דין צבאי פרטי יסייע לחייל – החל משלב החקירה ועד לשלב הערעור, בעת הצורך.

חייל שמייצג את עצמו – זכות זו הפכה ל"אות מתה" משום שכמעט ולא נעשה בה שימוש. זאת מכיוון שתמיד פתוחה בפני החייל האפשרות לייצוג על ידי עורך דין מטעם הסניגוריה הצבאית, כפי שיתואר בחלק הבא.

ייצוג על ידי הסניגוריה הצבאית – זכות זאת ניתנת לכל חייל, בין אם בשירות סדיר או מילואים, לייצוג חינם במקרים הבאים: מי שנמצא בחקירה שקיים בה סיכון שיוגש נגדו כתב אישום, מי שמוגש נגדו כתב אישום, מי שיש נגדו הליך בדין משמעתי חמור אשר יכול להוביל לשינוי בשירותו העתידי ובמקרים מסוימים בבית הדין הצבאי לתעבורה. עם זאת, נעיר כי כאשר מונה עורך דין מייצג מטעם הסניגוריה, החייל לא רשאי לדרוש להחליפו ו/או לבחור את הסניגור המייצג אותו. 

חשיבות הייצוג בהליכים במערכת המשפט הצבאית:

מערכת המשפט הצבאית נחשבת (ובצדק) כמערכת משפטית נוקשה יותר מהאזרחית, אשר כפועל יוצא, גם משקפת את המסגרת הצבאית הקפדנית. לכן, הענישה על עבירות הנדונות מכוח הדין הצבאי, לעיתים חמורה יותר, מאשר בעבירות דומות, נדונות במערכת המשפט האזרחית.

דוגמא מובהקת לכך היא עבירה של אחזקה או שימוש בסמים, אשר העונש בגינה במערכת האזרחית יכול להסתיים (בהיעדר עבר פלילי) בקנס ומאסר על תנאי ואילו במערכת השיפוט צבאי, תוכל עבירה זו להוביל למאסר ממושך. 

מקרים בהם יוכל לסייע עורך דין צבאי:

פרט לסיוע של עורך דין צבאי במסגרת חקירה פלילית צבאית ובוודאי במסגרת הליך צבאי פלילי במסגרת בית הדין הצבאי, יוכל עורך דין צבאי לסייע גם בנושאים אחרים, לא פליליים, הנוגעים לאופן ההתנהלות מול הצבא. כמו למשל – ייצוג בפני וועדות מצפון, קבלת פטור, פטור ממילואים, שחרור מוקדם מצה"ל עקב מצב בריאותי או אישי ועוד. 

סיכום: 

מערכת הדין הצבאית היא מערכת מורכבת, הן בכל הנוגע להתנהלות מולה ובוודאי שבכל הנוגע להליכים הפליליים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאים. לכן, במידה ונתקלתם בצורך להתמודד מול המערכת הצבאית (בכל תחום), מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי בעל ניסיון.

עורך דין פייסבוק – מתי רצוי להתקשר עימו?

הרשתות החברתיות ובעיקר פייסבוק, הפכו בשנים האחרונות לסביבת המחייה העיקרית שלנו במציאות הווירטואלית, וכמו בכל מקום אחר בו מתקיים דו שיח של בני אדם, כך גם ברשת חברתית זאת עולות סיטואציות משפטיות שונות. עורך דין המתמחה בדיני האינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט, יעזור לכם לתקן עוולות שונות שהתבצעו נגדכם בפייסבוק וייצג אתכם נאמנה בכל הערכאות. באלו מקרים רצוי להתקשר עם עורך דין פייסבוק וכיצד באפשרותו לעזור לכם? להלן כל המידע.

קניין רוחני

קניין רוחני מהווה רכוש של אדם והדבר נכון גם לגבי המילה הכתובה וסימני מסחר שונים. אחד התחומים העיקריים בהם מתמחה עורך דין לדיני אינטרנט הוא כאשר נעשה שימוש באותו קניין רוחני ברחבי הרשת ללא הסכמתכם. יש לקחת בחשבון כי הפייסבוק מהווה פלטפורמה בה ניתן להעלות תכנים שונים ללא ביקורת כלל, תחת שמות משתמשים אמיתיים או בדויים. הדבר גורם לכך שאינספור גולשים מגלים כי נעשה שימוש שאינו מוסכם בקניין הרוחני שלהם בפייסבוק, כגון באמצעות מאמרים ופרסומים אחרים שהועתקו מהם, פרסום סימני מסחר של עסקים ללא היתר ועוד. במקרים שכאלו קיימת עילה מוצדקת לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים כאשר כספי הפיצויים עשויים להרקיע שחקים.

פגיעה בכבודו של אדם

לכל משתמש בפייסבוק היכולת למחוק את התגובות המתפרסמות בעמוד שלו או תגובות שהוא בעצמו כתב. בשאר המקרים, קיימת תמיד האפשרות לכך שאדם ירגיש את עצמו פגוע או מושמץ מדברי אחרים ועוד בצורה פומבית לגמרי. יש לציין כי פייסבוק (וגם גוגל לצורך העניין) מציעה למשתמשים שונים לפנות אליה בבקשות של מחיקת פוסטים. במידה והבקשה אינה מתקבלת, הרי שניתן לפנות לערכאות משפטיות. בנוסף, כדאי ורצוי לפנות אל עורך דין פייסבוק בכל סיטואציה של לשון הרע על מנת למצות את הדין עם הצד המשמיץ, בבית הדין האזרחי ואף הפלילי בהתאם לדרגת חומרת הפגיעה ונזקיה.

פריצה לחשבון משתמש

פריצה לחשבונות פרטיים ואף התחזות (פייסבוק, מייל וכו') מהווה עבירה פלילית לכל עניין ודבר. נזק רב עשוי להיגרם למשתמש שחשבונו נפרץ או פוברק, נזק כלכלי וחברתי גם יחד. בוודאי תשמחו לגלות כי ניתן לתבוע את פייסבוק במקרים שכאלו, במיוחד כאשר הם מסרבים למחוק את שם המשתמש או לחסום אותו.

את פייסבוק ניתן לתבוע בתביעות פרטיות אך גם בצורה ייצוגית. עורך דין מקצועי שמתמחה בעולם הווירטואלי ובדיניו ידע להעניק לכם את הייעוץ המתאים וללוות אתכם בדרך הנכונה והיעילה ביותר.