יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

סמים בצבא

שימוש והחזקת סמים במסגרת הצבאית, בין אם מדובר בשירות סדיר, מילואים או קבע, נתפס בארגון הצבאי, כחמור מאוד. העונשים הקבועים בגין עבירה זו, גבוהים משמעותית מהעונשים המוטלים במערכת האזרחית, בגין עבירה מקבילה. בשים לב לאמור, במאמר שלהלן, נסקור מהו הליך השיפוט הצבאי, מה הדין הרלוונטי לעבירות הסמים בצבא, מהי "בדיקת סמים" בצבא, מיהו עורך דין צבאי וכיצד הוא יוכל לסייע.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין צבאי.

הליך השיפוט הצבאי:

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, הינו החוק המסדיר את סמכותה של מערכת המשפט הצבאית. מערכת זו הינה מערכת משפטית עצמית, אשר מהווה חלק מצבא הגנה לישראל. אומנם, מערכת השיפוט הצבאית שואבת – בין היתר – את ערכיה ממערכת המשפטית האזרחית בישראל, אך היא אינה כפופה לה, למעט כפיפותה לפסיקת בית המשפט העליון.

הליך השיפוט הצבאי, נפתח במקרה של תלונה או מידע על עבירה פלילית–צבאית. במקרה כזה, תיפתח חקירה במשטרה צבאית חוקרת, המוכרת כמצ"ח, אשר תאסוף ראיות בעניין התלונה. במידה והחקירה העלתה חשד סביר לגבי אמיתות העבירה והחשוד, אזי יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם תתקבל החלטה, האם להגיש כתב אישום או לא. בעת שמוגש כתב אישום, ינוהל ההליך בפני בית הדין הצבאי. נעיר, כי במסגרת הליך פלילי בבית הדין הצבאי, לנאשם תהיה זכאות לייצוג על ידו או על ידי מי מטעמו (כלומר, סנגור צבאי, חייל כדוברו או עורך דין צבאי, שעליו נפרט בהמשך).

עבירת הסמים בצבא:

עבירות הסמים מבוססות על הדין הקבוע בפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג–1973 (להלן: "פקודת הסמים"). פקודת הסמים חלה על כל אזרח וכל חייל בסדיר, בקבע ובמילואים. ישנו שוני מהותי באופן הענישה באזרחות, מול מערכת השיפוט הצבאית. כככל, מדיניות הצבא בדבר ביצוע עבירת סמים, לרבות עבירה של אחזקה לשם שימוש עצמי בלבד, מחמירה מאוד ביחס לתפיסה של בתי המשפט האזרחיים.

כל חשד לעבירה על פקודת הסמים, יגרור חקירה של מצ"ח ובקיומן של ראיות לביצוע העבירה ובסופו של דבר יוגש כתב אישום. העונשים הניתנים בגין עבירות סמים בצבא, יכולים להיות כדלקמן: שלילת רישיון נהיגה צבאי ו/או אזרחי, מאסר ממושך (כאשר למאסר מעל 3 חודשים יתלווה רישום פלילי), הורדת סיווג ביטחוני ואף שינוי שיבוץ בתפקיד. 

בדיקת שימוש בסמים בצבא:

חשוב לדעת, כי בדיקות סמים נעשות בצבא בתדירות שונה, בהתאם לאופי היחידה ובהתאם לחשד העולה בקרב משטרה צבאית. בדיקת סמים, היא למעשה בדיקת שתן רגילה, שלאחר מכן יכולה לתת תשובה במסגרת בדיקת מעבדה, האם בשתן קיים רכיב המוגדר כסם. בדיקה זו תעשה רק לאחר מתן צו על ידי קצין שיפוט בכיר. בהיעדר צו, יוכל החייל לסרב לביצוע הבדיקה. אך אם וכאשר יהיה צו כדין, אזי סירוב לביצוע מהווה עבירה בפני עצמה וזאת לפי סעיף 127א לחוק שיפוט צבאי. העונש הקיים בגין עבירה זו, עומד על שנתיים מאסר בפועל. 

מיהו עורך דין צבאי וכיצד יוכל לסייע:

עורך דין צבאי הינו בוגר לימודי משפטים, בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין. בנוסף, הוא בעל אישור לייצוג והופעה בפני בתי דין צבאיים. אישור זה יינתן לעורך דין, רק לאחר קבלת סיווג ביטחוני מתאים לחשיפה למידע צה"לי ולאחר קבלת אישור במסגרת ועדה בוחנת, אשר במסגרתה חברים: שופט בית המשפט העליון, שני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין, מנכ"ל משרד המשפטים והפרקליט הצבאי הראשי. ככלל, רשימת עורכי הדין הצבאיים, מפורסמת ברשומות של המחלקה לייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית. 

מאחר וסמים בצבא נחשבים לעבירה חמורה, ישנה משמעות רבה לייצוג על ידי עורך דין צבאי, אשר בקיא בהתנהלות המערכת ובתיקים כאלו. עורך דין צבאי יוכל להתלוות לנחקר, החל משלב החקירה במצ"ח – שבו יוכל להשיא עצה ללקוח בכל הנוגע למה ניתן לומר ומה עדיף שלא לומר במסגרת החקירה, בהתאם לנסיבות. כמו כן, עורך דין צבאי יוכל להאיר ולהעיר ללקוח – החייל – בדבר השיקולים הנוגעים להסכמה או אי הסכמה למתן דגימת שתן ועוד. 

סיכום:

חומרת הענישה בגין עבירת הסמים בצבא מצריכה ייצוג נכון וזאת בשל עונשים חמורים שעשויים להיגזר על חיילים וכן בשל רישום פלילי שעשוי להיוותר לחייל, אשר משפיע לטווח הארוך. התייעצות עם עורך דין לענייני צבא תתרום לליווי הנאשם בכל שלבי ההליך וכן בהקלה משמעותית, באם ניתן, על הענישה ועל סעיפי העבירה שבגינה מואשם, זאת בעזרת הניסיון העשיר בתיקים דומים והכרת המערכת הצבאית על בוריה. 

יום שלישי, 22 באוגוסט 2017

פטור מהצבא

ככלל, גיוס במדינת ישראל לצבא הגנה לישראל הוא חובה וזאת מכוח חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–1986 (להלן: "החוק"). חוק זה חל על כל תושב ישראלי שמלאו לו 18 שנים. עם זאת, החוק מתאר באילו מקרים יינתן פטור משירות צבאי. כלומר, מקרים שבהם לא תוטל חובת שירות על אזרח מסוים. במאמר שלהלן נדון בשאלה הבאה: באילו מקרים יינתן פטור מגיוס ובאילו מקרים יחשב אי גיוס כהשתמטות.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות. אין לראותו כתחליף ליעוץ משפטי על ידי עורך דין בענייני צבא.

פטור מגיוס - באילו מקרים?

כאמור, החוק קובע מספר מקרים שבהם המדינה תעניק פטור לאזרח ישראלי אשר מלאו לו 18 שנים אך אינו יכול לשרת בצה"ל. אלו הם המקרים:

פטור מטעמי בריאות – פטור זה ניתן בהתאם להחלטת ועדה רפואית, אשר בוחנת את מסוגלותו של המועמד לשרת בשירות הביטחון. כך קובע סעיף 5 לחוק. הועדה בוחנת את יכולתו של המועמד לשרת לפי מדרג ועד אי כשירות לשרת בכלל. סיווגו של החייל נקבע לפי סרגל המכונה "פרופיל". כל סעיף ליקוי, יפגע בפרופיל המועמד ויתכן שיגביל אותו מתפקידים מסוימים. במידה ופרופיל המועמד יהיה 21, שהוא הדרג הנמוך ביותר, אזי יינתן למועמד פטור משירות ביטחון.

פטור החל מטעמי נישואים, הריון והורות – סעיף 39 לחוק הוא סעיף מגדרי, אשר פוטר נשים ברגע שהן נשואות, הרות או כאשר הן אימהות לילדים. בשונה מהן, גבר נשוי או אב, אינו מקבל פטור אך הצבא מאפשר לו לקבל תנאים המיטיבים עם הסטטוס שלו וכל זאת – בעודו חייל.

פטור מטעמי הכרה דתית
– גם פטור מטעמי הכרה דתית הוא מגדרי וחל על נשים בלבד. פטור זה מצוין בסעיף 39, שלפיו פטור יינתן למועמדת אשר מטעמי הווי משפחתי דתי, לא תוכל לשרת. סעיף 40 לחוק  מגדיר ומסדיר את ההליך, אשר במסגרתו יינתן הפטור, על ידי הצהרה מול שופט או דיין בבית הדין הרבני. בתצהיר, על המועמדת לחתום על שלושה סעיפים עיקרים: סיבות דתיות המונעות את שירותה, האם היא שומרת כשרות בביתה ומחוצה לו ואם אינה נוסעת בשבת.

פטור מטעמי מצפון – פטור זה יכול להינתן על ידי וועדת מצפון. טענתם של הפונים לוועדה זו, היא שמטעמים מצפוניים, אינם יכולים לשרת בצבא, כלומר – פציפיסטים.

פטור עקב הגירה לחו"ל – מדובר בפטור אשר חל על מי שעזב את מגוריו בארץ לצמיתות ולפני גיל 16. זאת לפי סעיף בחוק, אשר מגדיר "מיועד לשירות הביטחון", כמי שהיה תושב ישראלי או אזרח בהגיעו לגיל 16.

פטור אוטומטי – נכון להיום, חוק שירות הביטחון, פוטר מגיוס חובה, אזרחי ישראל ערבים, לרבות נשים בנות העדה הדרוזית ועוד. עם זאת, כל אזרח ערבי ישראלי רשאי להתנדב לשירות צבאי ובוודאי שישנם אזרחים ערבים ישראלים (נוצרים ומוסלמים) שמקיימים את מצוות השירות הצבאי.

השתמטות מגיוס:

משתמט מגיוס לצה"ל הוא מי שהציג מצג שקרי אודות סטטוס חייו, על מנת לקבל פטור משירות. השתמטות מעין זו, מתבטאת לא אחת באמצעות – נישואים פיקטיביים, הגירה או הצהרת שווא. לכן, הצבא לא פעם מקשה את דרישותיו בוועדות השונות ואף עורך מעקבים וזאת כדי למנוע השתמטות שכזו. כמובן שישנם מקרים שקריים שאינם עולים ב"רדאר" ומכאן שניתנים פטורים כדין למועמדים שאינם עומדים בדרישות. נעיר כי גם אדם שלא יתייצב כמתוכנן לצו הגיוס שקיבל, ייחשב כמי שמשתמט משירות חובה ואז הצבא  ובפרט המשטרה הצבאית, ינהלו מעקב אחר המשתמט, כדי להביא למעצרו. 

סיכום:

ברירת המחדל החוקית היא שכל אזרח ישראל צריך להתגייס לצה"ל. החריגים לכך קבועים בחוק. לאור המצב הביטחוני התמידי, קיימת תפיסה שהשתמטות לא מוצדקת משירות צבאי, אינה ראויה.

עם זאת, ישנם טעמים שבהם אדם יכול לקבל פטור מהשירות הצבאי, כפי שהסברנו במאמר זה. אך חשוב לזכור, כי בהגיעך לגיל מועמדות לשירות הביטחון ובמידה וקיים מכשול או מגבלה הנוגעת לשירותך העתידי, חשוב להיוועץ בעו"ד לענייני צבא. האחרון יוכל לסייע בהכוונתך בתהליך מקדים גיוס ובעיקר במקרים שבהם נפתחו נגדך הליכים פליליים או משמעתיים במסגרת הדין הצבאי, בגין השתמטות מהשירות הצבאי.

יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

עורך דין צבאי

במקביל למערכת המשפט האזרחית, צה"ל (צבא הגנה לישראל) מקיים מערכת משפט צבאית אוטונומית, כדי לענות על הצרכים המתבקשים והנדרשים, במסגרת ארגון צבאי גדול ומורכב. מערכת זו אמונה על שפיטה הן בעבירות פליליות והן בעבירות צבאיות במסגרת השירות הצבאי. בשל הצורך בהכרת מערכת השפיטה הצבאית באופן ייחודי, מי שככלל עוסק בייצוג במסגרת ההליכים המשפטיים בצבא, הוא עורך דין צבאי.

במאמר שלהלן נסביר: מי הוא עורך דין צבאי, מתי תינתן זכאות לייצוג בבתי הדין הצבאיים, מה חשיבותו של הייצוג ובאלו מקרים יוכל לסייע עורך דין צבאי.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין צבאי. 

מהו עורך דין צבאי:

עורך דין צבאי הוא עורך דין לכל דבר ועניין, המחזיק ברישיון לעריכת דין, אשר פרט להיותו עורך דין המתמחה בפלילים, מקבל את אישורה של וועדה צה"לית לייצוג חיילים במסגרת הליכים במערכת המשפט הצבאית. וועדה זו, נקראת וועדה לאישור סניגורים. מדובר בוועדה אשר פועלת מכוח סעיף 317 לחוק שיפוט צבאי התשט"ו–1955 (להלן: "חש"ץ). החש"ץ הוא החוק המסדיר את כל ההליכים המשפטיים הנוגעים למערכת המשפט הצבאית.

תכליתה של הוועדה לאישור סניגורים צבאיים, היא בעיקר במידור חשיפה לחומרים ביטחוניים. לכן, בעת בקשתו של עורך דין למתן אישור מסוג זה, תיבחן בקשתו על ידי גורמים ביטחוניים, לפני שתובא בפני הוועדה. ככלל, ניתן לפנות למחלקת הייעוץ והחקיקה של הפרקליטות הצבאית, אשר מחזיקה את רשימת עורכי הדין המאושרים לייצוג בהליך צבאי. 

זכאות לייצוג:

באופן דומה למערכת המשפט האזרחית, במסגרת הדין הצבאי, הכלל הוא כי כל חייל העומד לדין בבית דין צבאי, רשאי לייצג את עצמו או להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו. כך קובע סעיף 316 לחש"ץ. ייצוג על ידי "אדם מטעמו" (כלשון הדין), יכול להיעשות בשלוש אלטרנטיבות: 

ייצוג על ידי סניגור מהמגזר הפרטי – ככלל, זהו הייצוג המומלץ, שכן עורך דין צבאי פרטי הוא עורך דינו של החייל והוא גם נבחר על ידו בהתאם לידע והניסיון שלו. כלומר, חייל יכול (ורצוי שכך) להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי, אשר אושר על ידי הוועדה להופעה בפני בתי הדין הצבאיים. עורך דין צבאי פרטי יסייע לחייל – החל משלב החקירה ועד לשלב הערעור, בעת הצורך.

חייל שמייצג את עצמו – זכות זו הפכה ל"אות מתה" משום שכמעט ולא נעשה בה שימוש. זאת מכיוון שתמיד פתוחה בפני החייל האפשרות לייצוג על ידי עורך דין מטעם הסניגוריה הצבאית, כפי שיתואר בחלק הבא.

ייצוג על ידי הסניגוריה הצבאית – זכות זאת ניתנת לכל חייל, בין אם בשירות סדיר או מילואים, לייצוג חינם במקרים הבאים: מי שנמצא בחקירה שקיים בה סיכון שיוגש נגדו כתב אישום, מי שמוגש נגדו כתב אישום, מי שיש נגדו הליך בדין משמעתי חמור אשר יכול להוביל לשינוי בשירותו העתידי ובמקרים מסוימים בבית הדין הצבאי לתעבורה. עם זאת, נעיר כי כאשר מונה עורך דין מייצג מטעם הסניגוריה, החייל לא רשאי לדרוש להחליפו ו/או לבחור את הסניגור המייצג אותו. 

חשיבות הייצוג בהליכים במערכת המשפט הצבאית:

מערכת המשפט הצבאית נחשבת (ובצדק) כמערכת משפטית נוקשה יותר מהאזרחית, אשר כפועל יוצא, גם משקפת את המסגרת הצבאית הקפדנית. לכן, הענישה על עבירות הנדונות מכוח הדין הצבאי, לעיתים חמורה יותר, מאשר בעבירות דומות, נדונות במערכת המשפט האזרחית.

דוגמא מובהקת לכך היא עבירה של אחזקה או שימוש בסמים, אשר העונש בגינה במערכת האזרחית יכול להסתיים (בהיעדר עבר פלילי) בקנס ומאסר על תנאי ואילו במערכת השיפוט צבאי, תוכל עבירה זו להוביל למאסר ממושך. 

מקרים בהם יוכל לסייע עורך דין צבאי:

פרט לסיוע של עורך דין צבאי במסגרת חקירה פלילית צבאית ובוודאי במסגרת הליך צבאי פלילי במסגרת בית הדין הצבאי, יוכל עורך דין צבאי לסייע גם בנושאים אחרים, לא פליליים, הנוגעים לאופן ההתנהלות מול הצבא. כמו למשל – ייצוג בפני וועדות מצפון, קבלת פטור, פטור ממילואים, שחרור מוקדם מצה"ל עקב מצב בריאותי או אישי ועוד. 

סיכום: 

מערכת הדין הצבאית היא מערכת מורכבת, הן בכל הנוגע להתנהלות מולה ובוודאי שבכל הנוגע להליכים הפליליים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאים. לכן, במידה ונתקלתם בצורך להתמודד מול המערכת הצבאית (בכל תחום), מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי בעל ניסיון.