ככלל, גיוס במדינת ישראל לצבא הגנה לישראל הוא חובה וזאת מכוח חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–1986 (להלן: "החוק"). חוק זה חל על כל תושב ישראלי שמלאו לו 18 שנים. עם זאת, החוק מתאר באילו מקרים יינתן פטור משירות צבאי. כלומר, מקרים שבהם לא תוטל חובת שירות על אזרח מסוים. במאמר שלהלן נדון בשאלה הבאה: באילו מקרים יינתן פטור מגיוס ובאילו מקרים יחשב אי גיוס כהשתמטות. מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות. אין לראותו כתחליף ליעוץ משפטי על ידי עורך דין בענייני צבא.
פטור מגיוס - באילו מקרים?
כאמור, החוק קובע מספר מקרים שבהם המדינה תעניק פטור לאזרח ישראלי אשר מלאו לו 18 שנים אך אינו יכול לשרת בצה"ל. אלו הם המקרים:
פטור מטעמי בריאות – פטור זה ניתן בהתאם להחלטת ועדה רפואית, אשר בוחנת את מסוגלותו של המועמד לשרת בשירות הביטחון. כך קובע סעיף 5 לחוק. הועדה בוחנת את יכולתו של המועמד לשרת לפי מדרג ועד אי כשירות לשרת בכלל. סיווגו של החייל נקבע לפי סרגל המכונה "פרופיל". כל סעיף ליקוי, יפגע בפרופיל המועמד ויתכן שיגביל אותו מתפקידים מסוימים. במידה ופרופיל המועמד יהיה 21, שהוא הדרג הנמוך ביותר, אזי יינתן למועמד פטור משירות ביטחון.
פטור החל מטעמי נישואים, הריון והורות – סעיף 39 לחוק הוא סעיף מגדרי, אשר פוטר נשים ברגע שהן נשואות, הרות או כאשר הן אימהות לילדים. בשונה מהן, גבר נשוי או אב, אינו מקבל פטור אך הצבא מאפשר לו לקבל תנאים המיטיבים עם הסטטוס שלו וכל זאת – בעודו חייל.
פטור מטעמי הכרה דתית – גם פטור מטעמי הכרה דתית הוא מגדרי וחל על נשים בלבד. פטור זה מצוין בסעיף 39, שלפיו פטור יינתן למועמדת אשר מטעמי הווי משפחתי דתי, לא תוכל לשרת. סעיף 40 לחוק מגדיר ומסדיר את ההליך, אשר במסגרתו יינתן הפטור, על ידי הצהרה מול שופט או דיין בבית הדין הרבני. בתצהיר, על המועמדת לחתום על שלושה סעיפים עיקרים: סיבות דתיות המונעות את שירותה, האם היא שומרת כשרות בביתה ומחוצה לו ואם אינה נוסעת בשבת.
פטור מטעמי מצפון – פטור זה יכול להינתן על ידי וועדת מצפון. טענתם של הפונים לוועדה זו, היא שמטעמים מצפוניים, אינם יכולים לשרת בצבא, כלומר – פציפיסטים.
פטור עקב הגירה לחו"ל – מדובר בפטור אשר חל על מי שעזב את מגוריו בארץ לצמיתות ולפני גיל 16. זאת לפי סעיף בחוק, אשר מגדיר "מיועד לשירות הביטחון", כמי שהיה תושב ישראלי או אזרח בהגיעו לגיל 16.
פטור אוטומטי – נכון להיום, חוק שירות הביטחון, פוטר מגיוס חובה, אזרחי ישראל ערבים, לרבות נשים בנות העדה הדרוזית ועוד. עם זאת, כל אזרח ערבי ישראלי רשאי להתנדב לשירות צבאי ובוודאי שישנם אזרחים ערבים ישראלים (נוצרים ומוסלמים) שמקיימים את מצוות השירות הצבאי.
פטור מטעמי בריאות – פטור זה ניתן בהתאם להחלטת ועדה רפואית, אשר בוחנת את מסוגלותו של המועמד לשרת בשירות הביטחון. כך קובע סעיף 5 לחוק. הועדה בוחנת את יכולתו של המועמד לשרת לפי מדרג ועד אי כשירות לשרת בכלל. סיווגו של החייל נקבע לפי סרגל המכונה "פרופיל". כל סעיף ליקוי, יפגע בפרופיל המועמד ויתכן שיגביל אותו מתפקידים מסוימים. במידה ופרופיל המועמד יהיה 21, שהוא הדרג הנמוך ביותר, אזי יינתן למועמד פטור משירות ביטחון.
פטור החל מטעמי נישואים, הריון והורות – סעיף 39 לחוק הוא סעיף מגדרי, אשר פוטר נשים ברגע שהן נשואות, הרות או כאשר הן אימהות לילדים. בשונה מהן, גבר נשוי או אב, אינו מקבל פטור אך הצבא מאפשר לו לקבל תנאים המיטיבים עם הסטטוס שלו וכל זאת – בעודו חייל.
פטור מטעמי הכרה דתית – גם פטור מטעמי הכרה דתית הוא מגדרי וחל על נשים בלבד. פטור זה מצוין בסעיף 39, שלפיו פטור יינתן למועמדת אשר מטעמי הווי משפחתי דתי, לא תוכל לשרת. סעיף 40 לחוק מגדיר ומסדיר את ההליך, אשר במסגרתו יינתן הפטור, על ידי הצהרה מול שופט או דיין בבית הדין הרבני. בתצהיר, על המועמדת לחתום על שלושה סעיפים עיקרים: סיבות דתיות המונעות את שירותה, האם היא שומרת כשרות בביתה ומחוצה לו ואם אינה נוסעת בשבת.
פטור מטעמי מצפון – פטור זה יכול להינתן על ידי וועדת מצפון. טענתם של הפונים לוועדה זו, היא שמטעמים מצפוניים, אינם יכולים לשרת בצבא, כלומר – פציפיסטים.
פטור עקב הגירה לחו"ל – מדובר בפטור אשר חל על מי שעזב את מגוריו בארץ לצמיתות ולפני גיל 16. זאת לפי סעיף בחוק, אשר מגדיר "מיועד לשירות הביטחון", כמי שהיה תושב ישראלי או אזרח בהגיעו לגיל 16.
פטור אוטומטי – נכון להיום, חוק שירות הביטחון, פוטר מגיוס חובה, אזרחי ישראל ערבים, לרבות נשים בנות העדה הדרוזית ועוד. עם זאת, כל אזרח ערבי ישראלי רשאי להתנדב לשירות צבאי ובוודאי שישנם אזרחים ערבים ישראלים (נוצרים ומוסלמים) שמקיימים את מצוות השירות הצבאי.
השתמטות מגיוס:
משתמט מגיוס לצה"ל הוא מי שהציג מצג שקרי אודות סטטוס חייו, על מנת לקבל פטור משירות. השתמטות מעין זו, מתבטאת לא אחת באמצעות – נישואים פיקטיביים, הגירה או הצהרת שווא. לכן, הצבא לא פעם מקשה את דרישותיו בוועדות השונות ואף עורך מעקבים וזאת כדי למנוע השתמטות שכזו. כמובן שישנם מקרים שקריים שאינם עולים ב"רדאר" ומכאן שניתנים פטורים כדין למועמדים שאינם עומדים בדרישות. נעיר כי גם אדם שלא יתייצב כמתוכנן לצו הגיוס שקיבל, ייחשב כמי שמשתמט משירות חובה ואז הצבא ובפרט המשטרה הצבאית, ינהלו מעקב אחר המשתמט, כדי להביא למעצרו.
סיכום:
ברירת המחדל החוקית היא שכל אזרח ישראל צריך להתגייס לצה"ל. החריגים לכך קבועים בחוק. לאור המצב הביטחוני התמידי, קיימת תפיסה שהשתמטות לא מוצדקת משירות צבאי, אינה ראויה.
עם זאת, ישנם טעמים שבהם אדם יכול לקבל פטור מהשירות הצבאי, כפי שהסברנו במאמר זה. אך חשוב לזכור, כי בהגיעך לגיל מועמדות לשירות הביטחון ובמידה וקיים מכשול או מגבלה הנוגעת לשירותך העתידי, חשוב להיוועץ בעו"ד לענייני צבא. האחרון יוכל לסייע בהכוונתך בתהליך מקדים גיוס ובעיקר במקרים שבהם נפתחו נגדך הליכים פליליים או משמעתיים במסגרת הדין הצבאי, בגין השתמטות מהשירות הצבאי.
עם זאת, ישנם טעמים שבהם אדם יכול לקבל פטור מהשירות הצבאי, כפי שהסברנו במאמר זה. אך חשוב לזכור, כי בהגיעך לגיל מועמדות לשירות הביטחון ובמידה וקיים מכשול או מגבלה הנוגעת לשירותך העתידי, חשוב להיוועץ בעו"ד לענייני צבא. האחרון יוכל לסייע בהכוונתך בתהליך מקדים גיוס ובעיקר במקרים שבהם נפתחו נגדך הליכים פליליים או משמעתיים במסגרת הדין הצבאי, בגין השתמטות מהשירות הצבאי.
במקביל למערכת המשפט האזרחית, צה"ל (צבא הגנה לישראל) מקיים מערכת משפט צבאית אוטונומית, כדי לענות על הצרכים המתבקשים והנדרשים, במסגרת ארגון צבאי גדול ומורכב. מערכת זו אמונה על שפיטה הן בעבירות פליליות והן בעבירות צבאיות במסגרת השירות הצבאי. בשל הצורך בהכרת מערכת השפיטה הצבאית באופן ייחודי, מי שככלל עוסק בייצוג במסגרת ההליכים המשפטיים בצבא, הוא עורך דין צבאי.