כאשר נגרם לאדם עוול, יש באפשרותו לפנות לערכאה משפטית על מנת לזכות בסעד של פיצוי או בסעדים אחרים. מדובר בפנייה להליך משפטי אזרחי, שהוא כשלעצמו דורש משאבים, כמו אגרת פתיחת תיק והוצאות על ניהול התיק.
אך מה קורה כאשר הטיפול בתיק יקר יותר מהפיצוי הנדרש או מהסעד הרצוי? קיימת אפשרות לתביעה ייצוגית של אדם בשם קבוצה ואז הנזק המזערי של כל אחד מהיחידים בקבוצה מצטבר לנזק משמעותי (לדוגמא – כאשר עסק מסחרי מנסה "לעקוץ" את הרוכשים בסכום פעוט של 5 אגורות, הרי שלאדם אחד לא ישתלם לתבוע, אך אם מדובר בקבוצה של מאות אלפי אנשים – בוודאי שכן). בהתאם, תביעות אלו יופנו אל חברות מסחריות גדולות.
במאמר זה נסקור: מהי תביעה ייצוגית, באילו נושאים יהיה ניתן להגיש תביעה ייצוגית ומהם דרכי הפיצוי והתמריץ העומדים מאחוריה. כל זאת, נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים. כמו כן, נבקש להבהיר כי אין לראות את המאמר כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין.
מהי תביעה ייצוגית:
תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית, זוהי תביעה המוגשת בהליך אזרחי, כאשר אדם פונה בעקבות נזק שנגרם לו, בשם קבוצה. מדובר בנזק קל, שלכאורה, אם היה עומד לבדו, לא היה טעם בהגשת התביעה, גם לא בהליך משפטי לתביעות קטנות. במרבית המקרים יוגשו תביעות ייצוגית בנושאי צרכנות ובנקאות. דוגמא לכך היא חברות גדולות שבוחרות ביום בהיר אחד להקטין אריזות, מבלי ליידע את הצרכן. הנזק של ההקטנה אומנם מזערי לכל לקוח, אך ביחד, כמגוון לקוחות, יהיה ניתן לקבל פיצוי על כך (זאת במידה ובית המשפט יפסוק כי אכן יש עילה לתביעה ומגיע סעד בנושא).
החוק שמסדיר את כל נושאי התביעות הייצוגיות, הוא חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן : "חוק תובענות ייצוגיות".
את התובענה הייצוגית מגישים לבית משפט, כפי שהייתה מוגשת כל תביעה אחרת. אך במקרה זה, יש צורך באישור התובענה ולכן, תחילה יש להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית. על מנת לקבל אישור זה, יש לעמוד במספר תנאים והם: לתובע יש עילה אישית בהגשת התביעה, בירור סיכויי התביעה, התביעה היא לטובת קבוצה של אנשים, מהות התובע (כוונותיו והגשת התביעה בתום לב ולא ממניעים של פגיעה בארגון הנתבע או רצון להד תקשורתי) ובקשת סעד אחידה לכלל הקבוצה. כמו כן, יש לבחון האם הוגשה תביעה דומה או שאולי מתבררת תביעה דומה. לשם כך קיים "פנקס" של תובענות ייצוגיות.
באילו נושאים ניתן להגיש תביעה אזרחית:
חוק תובענות ייצוגיות מגדיר באילו מקרים יהיה ניתן להגיש תביעה ייצוגית וזאת בשונה מבעבר. לפני שנחקק החוק, דנו בפסיקה אלו מקרים מאפשרים תביעה ייצוגית. כיום, אלו הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בהתאם לחוק: צרכנות, בנקאות וביטוח, הגבלים עסקיים וניירות ערך, איכות הסביבה ומפגעים סביבתיים, דיני עבודה (במקרים ספציפיים שמתוארים בחוק) ועוד.
דרך הפיצוי והתמריץ למגיש התביעה ובא כוחו:
לרוב, יהיה מדובר בסעד כספי כפיצוי. מי שזוכה מהפיצוי היא הקבוצה: ככל שמדובר בקבוצה גדולה יותר, ייתכן שהפיצוי יהיה כלפי החברה כולה. לדוגמא חברה ישראלית של מוצרי חלב שנתבעה בתובענה ייצוגית והפסידה בתביעה, הורידה את מחיר מוצריה כפיצוי על העוולה, וזאת בשל הקושי למצוא את כלל הנפגעים. לתובע הייצוגי יינתן פיצויי מיוחד על הזמן והמשאבים שהושקעו על ידו בהגשת התביעה. כך גם לעורך הדין המייצג, אשר יזכה לחלק יחסי מהפיצוי שייפסק (לרוב, מדובר בסכומים גבוהים). כל אלה – על מנת שיהיה תמריץ להגשת התביעות הללו, הן על ידי עורכי דין מייצגים והן על ידי תובעים.
סיכום:
על מנת להגיש תביעה ייצוגית, יש להתייעץ עם עורך דין, אשר יבחן האם מדובר בעילה המצדיקה את הגשתה בצורה של תביעה ייצוגית או לא. כמו כן, הוא יבחן האם יהיה ניתן לאשרה כתביעה ייצוגית בהתאם לקריטריונים ועל פי האמור בחוק לתובענות ייצוגיות. עורך דין גם יוכל לסייע בהליך המשפטי עצמו, אשר כולל משא ומתן עם הנתבעת, שלרוב, במידה וקיימת עילה, תמהר להציע הסכם פשרה וזאת על מנת שלא יינתן פסק דין בעניינה (כדי לא להכתים את מוניטין החברה – בעיקר בתביעות צרכנות). במקרה כזה, בית המשפט יתערב בעניין הפשרה ויוודא כי ההסכם מטיב עם הקבוצה ולא דווקא עם התובע ועורך דינו.
