באופן טבעי, היות וצה"ל הינו גוף צבאי אשר מנוהל בצורה היררכית, אדם לא יכול לעשות כל אשר עולה על רוחו, במיוחד שלא למלא אחר פקודות וצווים הניתנים על ידי בעל תפקיד פיקודי. כפועל יוצא – צה"ל רואה בחומרה רבה עריקות חיילים, שהיא היעדרות ממקום שבו חייל מחויב להיות, למשך לתקופה ארוכה. במאמר שלפניכם/ן, נסקור: מהי מערכת המשפט הצבאית ומהי עבירת היעדרות משירות, החל מנפקדות ועד עריקות וכן נסביר על סיבות עיקריות לעריקות.מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין בענייני צבא.
מערכת המשפט הצבאית:
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"), הוא החוק המקנה את הסמכות למערכת המשפט הצבאית. מערכת זו הינה מערכת התואמת את עקרונות המשפט הכלליים בישראל, אם כי היא ייחודית ומותאמת לצה"ל, כמערכת היררכית.
סעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי מגדיר מי האנשים אשר חל עליהם החוק והם: חייל בשירותו בצבאי (בין אם מדובר בחייל בשירות סדיר ו/או במילואים), מי אשר בהיותו חייל עבר עבירה, מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא וכן מי שנתון למשמורת הצבא, כמו למשל – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה, מתנדבי מילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות.
בהתאמה, מערכת הדין והשפיטה הצבאית, מתחלקת לשני חלקים עיקריים: הראשון, הוא הדין המשמעתי שנערך במסגרת היחידה של החייל הרלוונטי. השני, הוא הדין הפלילי–צבאי, שבו הטיפול בחייל ש"סרח", יוצא ממסגרת היחידה ועובר לטיפולה של משטרה צבאית וממנה למערכת השפיטה הצבאית.
סעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי מגדיר מי האנשים אשר חל עליהם החוק והם: חייל בשירותו בצבאי (בין אם מדובר בחייל בשירות סדיר ו/או במילואים), מי אשר בהיותו חייל עבר עבירה, מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא וכן מי שנתון למשמורת הצבא, כמו למשל – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה, מתנדבי מילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות.
בהתאמה, מערכת הדין והשפיטה הצבאית, מתחלקת לשני חלקים עיקריים: הראשון, הוא הדין המשמעתי שנערך במסגרת היחידה של החייל הרלוונטי. השני, הוא הדין הפלילי–צבאי, שבו הטיפול בחייל ש"סרח", יוצא ממסגרת היחידה ועובר לטיפולה של משטרה צבאית וממנה למערכת השפיטה הצבאית.
עבירות היעדרות משירות - מנפקדות ועד עריקות:
עבירת היעדרות משירות מתוארת בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. עבירה זו חלה על כל חייל המנוי בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, אשר איננו מתייצב במקום ובזמן המוגדרים לו על ידי הגורם הצבאי שאליו הוא כפוף.
החוק מסווג את העבירה, על פי מדרג התואם את זמן היעדרות, כאשר עבירת העריקות מדורגת בחומרה הגבוהה ביותר. נסביר – בתחילת המדרג ישנו מונח – או במילים אחרות – עבירה, שנקראת "נפקדות קצרה" והיא אי התייצבות לשירות, לתקופה של עד 24 שעות. במקרה כזה, הטיפול בעבירה זו יעשה על ידי יחידתו של החייל ולרוב ילווה בעונש קל, אם בכלל.
לעומת זאת, "נפקדות ארוכה" הינה מעל יום ועד 21 ימים וגם אז, הטיפול יעשה על ידי היחידה וזו תלווה בעונש עשוי להגיע לכדי מאסר (אם כי לתקופות קצרות, בהתאם לסמכות הקצין השופט – 21 ימי מאסר במקרה מקסימלי). בתקופות הנפקדות, יגיע לחייל טיפול רפואי במימון הצבא, אם כי בנפקדות ארוכה תופסק תשלום משכורתו. את ימי ההיעדרות, יצטרך החייל להשלים בתום שירותו.
עריקות, היא למעשה העבירה החמורה ביותר במדרג של עבירות היעדרות משירות והיא מוגדרת מתקופה של מעל 21 ימים ועד בכלל. במקרה של ביצוע עבירת עריקות, תועבר האחריות על החייל מיחידתו אל מדור עריקים במשטרה צבאית–חוקרת. לעריק לא תשולם משכורת צבאית בגין ימי ההיעדרות ואף לא יינתן לו שירות רפואי על ידי הצבא, בעת עריקות של מעל 60 ימים. עוד נעיר, כי עבירות היעדרות משירות יכולות להתקיים גם בעת אי התייצבות לצו גיוס. מועמד לשירות ביטחון שאינו מגיע ליום גיוסו, יוגדר נפקד ובבוא היום עריק. חלים עליו סעיפים 94–92 לחוק השיפוט הצבאי.
החוק מסווג את העבירה, על פי מדרג התואם את זמן היעדרות, כאשר עבירת העריקות מדורגת בחומרה הגבוהה ביותר. נסביר – בתחילת המדרג ישנו מונח – או במילים אחרות – עבירה, שנקראת "נפקדות קצרה" והיא אי התייצבות לשירות, לתקופה של עד 24 שעות. במקרה כזה, הטיפול בעבירה זו יעשה על ידי יחידתו של החייל ולרוב ילווה בעונש קל, אם בכלל.
לעומת זאת, "נפקדות ארוכה" הינה מעל יום ועד 21 ימים וגם אז, הטיפול יעשה על ידי היחידה וזו תלווה בעונש עשוי להגיע לכדי מאסר (אם כי לתקופות קצרות, בהתאם לסמכות הקצין השופט – 21 ימי מאסר במקרה מקסימלי). בתקופות הנפקדות, יגיע לחייל טיפול רפואי במימון הצבא, אם כי בנפקדות ארוכה תופסק תשלום משכורתו. את ימי ההיעדרות, יצטרך החייל להשלים בתום שירותו.
עריקות, היא למעשה העבירה החמורה ביותר במדרג של עבירות היעדרות משירות והיא מוגדרת מתקופה של מעל 21 ימים ועד בכלל. במקרה של ביצוע עבירת עריקות, תועבר האחריות על החייל מיחידתו אל מדור עריקים במשטרה צבאית–חוקרת. לעריק לא תשולם משכורת צבאית בגין ימי ההיעדרות ואף לא יינתן לו שירות רפואי על ידי הצבא, בעת עריקות של מעל 60 ימים. עוד נעיר, כי עבירות היעדרות משירות יכולות להתקיים גם בעת אי התייצבות לצו גיוס. מועמד לשירות ביטחון שאינו מגיע ליום גיוסו, יוגדר נפקד ובבוא היום עריק. חלים עליו סעיפים 94–92 לחוק השיפוט הצבאי.
סיבות לעריקות:
הסיבות שבגינן יחליט אדם להיעדר לתקופה ממושכת מהשירות, רבות ומגוונות. לפי צה"ל, קיימות מספר סיבות עיקריות המאופיינות עם התופעה. כאשר מדובר בעריקים אשר לא התייצבו לצו הגיוס, סיבות ההיעדרות לרוב נובעות מאי מרצון לשרת לצבא. במקרים של חיילים שכבר התגייסו, דהיינו, מבצעי עבירה של עריקות במהלך השירות, מתחלקות הסיבות כדלקמן: כאלו שאינם שבעי רצון מהשירות שלהם, קושי כלכלי וקושי אישי–נפשי. לדוגמא, חיילים אשר מוצאים עצמם בעלי חובות שלהם או של בני משפחותיהם. קושי אישי–נפשי מתבטא באי התאמת החייל למערכת, קושי לבצע את המוטל עליו ולשהות בתנאי שירות צבאיים. עריקות אינה מוצדקת מכל סיבה שהיא, אך ניתן לראות כי המניע למעשה משפיע מאוד על חומרת הענישה.
סיכום:
ענישה בגין עבירת עריקות, הינה בעלת משקל רב, הן לשירות הצבאי והן לאחריו (לאור רישום פלילי–אזרחי, במקרים מסוימים). לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי, שיוכל לכוון את הפונה בניהול ההליך ובמקרים מסוימים אף להפחית בעונשו או בסעיפי העבירה, בהתאם לנסיבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה